השדה בקצה העיר

בצפון העיר (נתניה) בין עין התכלת לים ישנו שדה, לא גדול מדי ולא קטן מדי (ככה באמצע) אבל מספיק בשביל להתאוורר מהעיר

מהבית שלי זה חצי שעה ברגל ואז הכל משתחרר, לעיניים יש מרחב, הנשמה פורחת, הרגליים מרגישות את החול והמחשבות מקבלות שחרור מענייני השעה

כל כך פשוט, בהישג יד, אומנם קצת נאיבי – אבל למי אכפת

Th-th-th-th-th That's all, folks!